<h1>ראב"ן סימן שנ"ח</h1>
<h2>דף פד:</h2>
וכל חולה שיש בו סכנה מותר לרפאו בשבת אפילו ברפואה דמוכחא כגון לשחוק סממנין ולהביאן בשבת. ומכה שעל גב היד והרגל הויא כמכה של חלל וצומתה ביין ובחומץ בשבת, כדאמר [ק"ט.] רבינא איקלע לבי רב אשי חזייה דדרכה ליה חמרא אגבה דכרעיה וקא צמית ליה בחלא וכו' עד א"ל גב היד וגב הרגל שאני דאמר רב גב היד וגב הרגל הרי הוא כמכה של חלל ומחללין עלה את השבת. ורוק תפל אפילו על גב העין אסור. [ומחזירין את השבר בשבת]. ומי שנפרקה [קמ"ז.] ידו או רגלו אשלושיר בלע"ז לא יטרפם בצונן דהא [הוא] רפואה מוכחת אבל רוחץ בצונן כדרכו ואם נתרפא נתרפא. והחושש בפיו [יומא פ"ד:] מטילין לו סם בשבת. ומחמין חמין לחולה בשבת בין להשקותו בין להברותו ואין אומרים נמתין שמא יבריא שכל ספק נפשות דוחה את השבת. ואין עושין דברים הללו לא ע"י גוים ולא ע"י כותים אלא אפילו ע"י גדולי ישראל. ות"ר מפקחין פיקוח נפש בשבת והזריז הרי זה משובח כיצד ראה תינוק שנפל לים פורש מצודה ומעלהו וא"צ ליטול רשות מב"ד ראה תינוק שנפל לבור עוקר חוליא ומעלהו וא"צ ליטול רשות מב"ד.
